מה אנחנו יודעים על הנפש?

היא חידתית ועלומה. היא מתעתעת. היא בלתי צפויה. הנפש, התאומה של הגוף. חקר הנפש וההתנהגות הוא אחד התחומים שבהם עוסקת הפסיכולוגיה. פנינו לדוקטור מוטי משיח, אחד הפסיכיאטרים הבכירים בישראל, על מנת שינסה לשפוך קצת אור על הנושא. "הניסיון המועט והמצומצם שלי, להידרש אל הנפש מתקיל אותי בקשיים רבים. אני מוצא עצמי בתוך חדר חשוך, מגשש באפלה, יודע שאפילו אם אזהה אותה, את הנפש, לא אוכל למשש אותה, כי אין לה גוף. היא נוכחת והיא ממשית אבל אין לה ייצוג פיזי." אומר משיח.

הגוף שלנו משמש לה כמעטפת. מוגנת וחשאית היא פועלת במחשכים התת-עוריים, נסתרת אבל משפיעה. היא אחראית על מצבי הרוח שלנו, על המוראל, על המוטיבציה ועוד. היא גלגל השיניים המניע את כוח הרצון. היא מופקדת גם על הרגשות ועל המחשבות שלנו. היא בית היוצר של סך כל הפעילויות הקוגניטיביות. "מה אני יודע עליה? כמעט לא כלום. היא סוחפת הכול והיא סופחת הכול. הכל מתרכז בה, הכול זורם ומתנקז אליה. הנפש היא כלי קיבול לאין ספור פעילויות המתקיימות בו-זמנית, במודע ובתת מודע. הנפש היא מפעל שעובר 24/7 לייצור תגובות, חלקן נשלטות רובן בלתי נשלטות. אי היכולת לדעת את הנפש לעומקה, להבין את המנגנונים המפעילים אותה, לעקוב בקפידה אחרי תרשים הזרימה של התגובות שהיא מייצרת מותיר אותה עלומה, חידתית ובלתי מפוענחת." לדברי ד"ר משיח.

כאשר הגוף מאותת על חולשה או על חולי- אנחנו יודעים לתת מענה. כאשר הנפש מייסרת- מה אנחנו יודעים? האם היא שולחת סיירים וגששים המכשירים את הקרקע לבואה? האם היא מגיחה בהפתעה, באחת, במקומות ובזמנים בלתי צפויים? מאיזה חומר-נפש היא עשויה? האם יש לה מדדים שניתן לכמת אותם? האם היא תערובת או תרכובת? האם, כמו הגוף, היא מחדשת תאים? האם גם לה, כמו לגוף, יש דם? הנפש מעוררת אין ספור שאלות ותהיות.

במקביל לחקר הנפש כדיסציפלינה – מתקיים חקר שוטף, חובבני, שלה על ידי כל אדם. יש לה דרכים לא לאפשר לאיש מאתנו להתעלם מקיומה. היא כופה עלינו להידרש אליה, להשביע את רעבונה, להרוות את צימאונה. אולי גם לה, כמו לכל אחד מאתנו, יש גוף אלא שהוא אמורפי, חשאי או שקוף. "אם תרשו לי להסמיך עצמי לרגע כנחתום ולהעיד על עיסתי – אעיד כך: אני חש ויודע כי יש לי נפש אבל אני לא יודע דבר על אודותיה." מסכם מוטי משיח.